בן זהבה ואברהם, נולד ביום י"ח בכסלו תרפ"ט (1.12.1928) בעיר אוסטרוביץ, פולין. במלחמת-העולם השנייה עברו עליו שנות סבל ונדודים שהטביעו עליו את חותמן. בסוף המלחמה נתברר לו שהוא נשאר שריד יחיד ממשפחה ענפה. זלמן עלה ארצה בשנת 1945 וצורף לחבורה מעליית-הנוער בגבעת השלושה. הוא היה צמא דעת, למד ועבד, וקיבל הכל באהבה. היה מן הצנועים והשקטים, מנעימי-דיבור ומנמיכי-קול. מסביר פנים ושש לעזרת הזולת. בשנת 1946 גויס לחי"ש ובשנת 1947 הצטרף להכשרה מגויסת של הפלמ"ח בגבעת השלושה.

משפרצה מלחמת-העצמאות הצטרף עם הכשרתו לגדוד "הראל" של הפלמ"ח, יצא לפעולות בסביבת פתח תקווה, ועמד להישלח לקרבות בכביש תל-אביב-ירושלים. ביום כ"ד באדר ב' תש"ח (4.4.1948), בהיותו בבסיסו בגבעת השלושה, נסתבך בכבל חשמלי שנקרע מחמת סערה והתחשמל למוות. נקבר בגבעת השלושה.

ביום ט"ו בחשוון תשי"א (26.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.